יוסף רבינוביץ'

יוסף רבינוביץ' (1954-1888),  היה איש העלייה השנייה וממקימי הקואופרציה במרחביה. עם הקמתה היה אחראי לניהול הכספי ולאדמיניסטרציה של הישוב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ניהל את הקואופרציה ונאלץ להתמודד עם המצב המורכב בו מצא עצמו הישוב בארץ באותה עת: ניסיון לשמור על שיגרת חיים סבירה בתנאי מחסור ואי יציבות שאפיינו את התקופה הן במישור הכלכלי, והן בהיבט של ביטחון הישוב. מנגד – קיום מאמץ מתמשך לשמר את מִרקם היחסים העדין עם השלטון התורכי ועם ערביי הסביבה, אשר מעולם לא השלימו עם ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל. רעייתו של יוסף רבינוביץ' (יוכבד) הייתה גם כן מחברי הקואופרציה ומראשוני האחיות בארץ. בתקופת הקואופרציה כיהנה כאחות ומיילדת היחידה באזור.

הקצין התורכי הטיף מוסר לרבינוביץ' והוכיח אותו על כך שהיהודים גמלו לתורכים רעה תחת טובה: במשך יותר מ-400 שנה (מאז גירוש ספרד) קיימו התורכים יחסים הוגנים עם היהודים. יותר מזה: השליט ג'מאל פחה העריך מאוד את אהרון אהרונסון, סמך עליו ומינה אותו לאחראי על כל נושאי החקלאות בסוריה וארץ ישראל, ובתמורה גמל לו האחרון בהקמת מחתרת ארגון הריגול ניל"י. במהלך החקירה כמעט הצליח רבינוביץ' לשכנע את הקצין התורכי שאין לו שום קשר עם פעילותה של ניל"י, אולם כאן הוא עשה טעות והציג המלצה של הקונסול הכללי הגרמני לאפשר לו נסיעה לירושלים. מסמך זה אישש משום מה את חשדם של התורכים שאכן מדובר במרגל בריטי. והם מחליטים לעצרו ולהביאו תחילה לכלא בנצרת ובהמשך הם "הבטיחו" שיישלח לדמשק, שם יישפט וקרוב לוודאי שיעונה וייתלה.     

ואכן בסיום החקירה ראשונית הועבר יוסף רבינוביץ' לכלא בנצרת, שם שהה מספר חודשים עם רבות מהדמויות הבולטות של ההתיישבות באזור. לבסוף, לאחר שלא נתגלתה כל תשתית של קשר בין אנשי מרחביה לבין פעילותה של מחתרת ניל"י – הוא שוחרר מהכלא התורכי. אולם בהמשך הוכבדה ידם של שלטון התורכים על הקואופרציה במרחביה, שסבלה מאז מהתנכלות קשה מצד השלטון התורכי. מצב זה נמשך עד שהאזור נכבש על ידי הצבא הבריטי.