פרנץ אופנהיימר

פרנץ אופנהיימר נולד בברלין בשנת 1864, למטיף בקהילה היהודית הרפורמית. בשנת 1886 הוסמך כרופא ובשנת 1890 נשא לאישה את מרתה, היא נקראה מרתה אופנהיימר לאחר נישואיה. לאחר שנים אחדות של עיסוק ברפואה בכפרים נידחים בגרמניה הגיע למסקנה כי "על מנת לרפא את חוליי האדם צריך לרפא תחילה את חוליי החברה", והוא חזר לברלין כדי ללמוד כלכלה וסוציולוגיה. שם הוא התוודע אל הסוציאליזם, הקומוניזם והציונות, כמו כן הוא התרועע עם הרצל והשפיע עליו רבות.

לאחר גמר לימודיו הוא שימש כמרצה באוניברסיטאות ברלין ופרנקפורט, פירסם מאמרים העוסקים בבעיות כלכליות וחברתיות, וגיבש תכנית על פיה יהיו החקלאים עובדי אדמה חופשיים, הנהנים מרווחי התוצרת החקלאית: תכנית זו הייתה אמורה לסלול את הדרך להתיישבות המונים חסרי-אמצעים שיבואו ממזרח אירופה לארץ ישראל.

בשנת 1903 השתתף אופנהיימר בקונגרס הציוני ה-6 בווינה והציג שם, על פי בקשת הרצל, את תכניתו להתיישבות ציונית בארץ ישראל - נאום שזכה לתשואות ממושכות, אולם רק בשנת 1909 אישר הקונגרס ה-9 הקמת יישוב קואופרטיבי ניסיוני בארץ ישראל. וכאשר נרכשות אדמות "פולה" ב-1910 – נבחר המקום לביצוע התכנית.

בשנת 1913 ביקר אופנהיימר במרחביה, ביקור שהפך לחוויה עזה גם לו, בראותו את רעיונו מתגשם הלכה למעשה, וגם לחברי הקואופרציה ששאבו עידוד רב מדבריו ומחזונו. בשנת 1917 הוסמך כפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט, וכן המשיך בפרסום מאמרים וספרים בנושאים חברתיים וכלכליים.

פירוק הקואופרציה בשנת 1918 הסב לאופנהיימר אכזבה רבה, ולמרות זאת המשיך וביקר בארץ עוד מספר פעמים. עם עלות היטלר לשלטון עזב אופנהיימר סופית את גרמניה: הוא ניסה להשתקע בארץ ישראל, אך ללא הצלחה, ולכן עבר בשנת 1940 ללוס אנג'לס; שם המשיך לגדל את בִתו הצעירה (מנישואיו השניים), לכתוב בנושאי איגודים מקצועיים ולפרסם מאמרים בנושאים כלכליים, סוציולוגיים, ניתוח השיטה הקומוניסטית והמשבר העולמי, ועוד.

פרופ' אופנהיימר נפטר בלוס אנג'לס בשנת 1943. שני בניו של אופנהיימר מנישואיו הראשונים עלו לארץ ישראל וחיו בה. משפחתו הענפה מחולקת היום בין ארה"ב, גרמניה וישראל.