הטייסת הגרמנית

נקודת-אור בלתי שגרתית בחיי הקואופרציה הייתה סיפור הטייסת הבווארית ה-304, שהגיעה בסתיו 1917 מגרמניה לסייע לבעלי בריתה התורכים. הטייסת ובראשה הבריגדיר וולץ, הקימה שדה תעופה מאולתר ממערב למשק ובו 12 מטוסי "רומפלר-C4" מהסוג המתואר בתמונה. מכאן יצאו מטוסי הטייסת לצלם את שדות הקרב, ותשלילי הזכוכית של הצילומים (אשר נמצאו שלמים במוזיאון במינכן) מהווים את אוסף צילומי האוויר הגדול והאיכותי ביותר של ארץ ישראל מאותה תקופה. אוסף זה משמש עד היום מאגר מידע בלתי נדלה למחקר השוואתי.

הטייסת הביאה עימה גם הקלה רבה, אך עִמה הכבדה מסוימת: מצד אחד החרימו אנשי הטייסת לשימושם שני בנייני מגורים בחצר הקואופרציה וכמו כן הפכו את מרחביה להיות מטרה להפצצה מצד המטוסים האנגליים, אולם מצד שני רכשו בכסף טוב את התוצרת החקלאית וכל צרכיהם, קיימו יחסים טובים (כולל מסיבות וחגיגות) עם המתיישבים, והיו אפילו רינונים על קשרים רומנטיים חשאיים.

בעקבות זאת התחדדו מאוד היחסים עם הכפר סולם, ובאחד הלילות שלאחר מכן שילם על כך בחייו משה סגלוביץ' ז"ל, בעוד חברו, ישראל ריידר, נפצע קשה.

כששמע זאת הבריגדיר וולץ עלתה חמתו השמימה: מיד עם אור הבוקר הוקף הכפר סולם באנשי הטייסת כשמכונות ירייה בידיהם, בעוד מטוסי הטייסת חגים מעל ופצצות להם על כנפיהם, באיומי הפצצה אם לא יוסגר לידיהם הגנב (אשר מן הסתם הוא שארגן את המארב הקטלני). ליתר ביטחון הטיל אחד המטוסים פצצה ליד הכפר, כרמז למה שיקרה אם לא יסגירו התושבים את הגנב. נבהלו מאוד אנשי סולם, הוציאו את הגנב מתוך... חבית הקמח בה הסתתר, ואנשי הטייסת הובילוהו, לבן כקמח, אל בית הסוהר בנצרת, תוך אזהרה חמורה שיותר לא רוצים לראותו בסביבה עד המשפט... מאז נפל פחדם של אנשי הטייסת על כפריי הסביבה, ויותר לא הציקו לתושבי מרחביה.

לא ארכו הימים והצבא הבריטי, ובראשו הפרשים האוסטרליים הזריזים, שטפו את העמק: ב-19 בספטמבר הגיעה הודעה לטייסת כי עליה לפנות את השדה, חלק מהמטוסים הוטס לצמח, וכמו כן גם חלק ניכר מן הציוד (כולל תשלילי הזכוכית היקרים) הועמסו על הרכבת ופונו לשם.

למחרת, 20.9.1918, הגיעו הפרשים למרחביה ותפסו ארבעה מטוסים שעוד חנו על הקרקע ו-20 מאנשי הטייסת, כולל הבריגדיר וולץ, בחצר מרחביה. כבר באותו יום אחר הצהריים שימש שדה התעופה הגרמני את המטוסים הבריטיים, שהועברו לכאן מג'נין.